לפני שנתחיל את הטיול בדנמרק בעקבות הקהילה היהודית והשותפות ההיסטורית המופלאה שלה עם העם הדני, נזכיר כמה פרטים חשובים וקצת רקע על הקהילה היהודית בדנמרק. היהודים היגעו לראשונה לדנמרק בתחילת המאה ה- 17 בהזמנתו של המלך כריסטיאן ה- 4 שהיה המלך האהוד והפעיל ביותר של דנמרק. הזמנתו בוצעה לאחר שמדינתו נקלעה לקשיים כספיים וששמע על תרומתם של יהודי ספרד ופורטוגל לכלכלת ארצם. הוא הבטיח ליהודים שבבואם לדנמרק יקבלו הטבות מס ורשות להתלבש כאוות נפשם, בניגוד למצב בארצות אחרות שבהם אולצו יהודים לשאת סימנים מזהים. מאז ועד היום היהודים היוו חלק אינטגרלי בחיי העם הדני, כאשר השיא היה בימי מלחמת העולם השנייה עת הערבות הדדית הגיעה לשיאה.
המוזיאון היהודי בקופנהגן
התחנה הראשונה בטיול תהיה בקופנהגן במוזיאון היהודי אשר נמצא בלב העיר, מרחק הליכה רגלית של מספר דקות מבניין הפרלמנט. המוזיאון נמצא בתוך אגף של בניין הספרייה המלכותית שנבנה לפני 400 שנה. המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל דניאל ליבסקינד, שעומד גם מאחורי האנדרטה המונומנטלית למגדלי התאומים בניו-יורק והמוזיאון היהודי בברלין. ליבסקינד התרשם כל כך ממבצע ההצלה של יהודי דנמרק על ידי הדנים במלחמת העולם השנייה, כך שתכנן את המוזיאון לפי האותיות של המילה מצוה.
הכניסה למוזיאון מזכירה פתח למרתף אוצרות ואולמות התצוגה בנויים כמבוך, המוליך דרך ארבעה שערים, המספרים את תולדות היהודים בדנמרק: ההגירה שהחלה לפני 400 שנה, קבלת זכויות אזרח לפני כ- 200 שנה, השער השלישי, החלל הפנימי, מוקדש למבצע הצלתם של יהודי דנמרק במלחמת העולם השנייה והשער הרביעי מתאר את השתלבות היהודים ברקמת החיים היום בדנמרק.
סיפור הצלתם של יהודי דנמרק על ידי העם הדני במלחמת העולם השנייה הוא כה מיוחד, שמוזיאון יד ושם ציין זאת באופן יוצא דופן. דנמרק נכבשה על ידי גרמניה באפריל 1940. על פי תורת הגזע הנאצית השתייכו הדנים לגזע הארי ובשל כך נשא הכיבוש הגרמני בדנמרק אופי מתון יחסית ומוסדות השלטון הנבחרים – הממשלה והפרלמנט כמו גם המשטרה הדנית ומערכות המשפט, המשיכו להתקיים. מצבם של יהודי המדינה לא השתנה כמעט בשנים הראשונות לכיבוש הגרמני, ואולם בסתיו 1943, חל שינוי דרמטי במצב. בעקבות עליה חדה במבצעי המחתרת הדנית ובמעשי החבלה כנגד הגרמנים תכננה גרמניה להגביל את האוטונומיה הדנית. הממשלה הדנית התפטרה לאות מחאה. המושל הצבאי הגרמני הכריז על מצב חירום וכוחות הכיבוש הגרמני החלו בהכנות לגרש את 7,800 יהודי דנמרק. בחודש אוקטובר 1943, השמועה על הגירוש המתוכנן עברה מפה לאוזן והיהודים הוזהרו והועברו במהלך שלושת השבועות, למקומות מסתור ולנמלי דייגים ומשם – לחופי שוודיה. היו גם יהודים שלא הצליחו לברוח – 482 יהודים, בעיקר זקנים וחולים, נתפסו ונשלחו אל מחנה טרזין בצ׳כיה. מבצע ההצלה יוצא דופן במהותו בשל התמיכה הנרחבת והנחישות של דנים רבים מכל המעמדות – אינטלקטואלים, דייגים, כמרים, שוטרים, רופאים ועובדי כפיים – להציל את היהודים. על מנת לחלוק כבוד למבצע ההצלה יוצא הדופן ומתוך הבנה שהתקיים כאן מאמץ משותף, החליט יד ושם לטעת בשדרת חסידי אומות העולם עץ לכבודה של המחתרת הדנית. לא הייתה זו הענקת אות חסיד אומות העולם שמוענק ליחידים ולא לקבוצות, אך הדבר נעשה ברוח בקשתם של חברים במחתרת הדנית שביקשו מיד ושם שלא להכיר במצילים דנים בודדים. יחד עם זאת מספר דנים, שמעשי ההצלה שלהם היו יוצאי דופן, זכו גם באופן אישי בתואר חסידי אומות העולם.
View this post on Instagram
המוזיאון נותן למבקריו הרגשה שהם נמצאים על ספינת דייגים, אותן ספינות שהשיטו את היהודים אז לחוף המבטחים השבדי. הרצפה עשויה לוחות עץ המזכירים סיפון, והיא עולה ויורדת. כל הקירות עשויים קווי מתאר חתוכים או עגולים ואין בהם קו ישר אחד. אין חלונות. התאורה כולה מלאכותית ומזכירה ברקים הקורעים את השמיים, זכר לאותה הפלגה דרמטית בסתיו 1943. הביקור במוזיאון הוא חוויה שלא נשכחת במהרה. המבנה והאווירה במוזיאון עוררו את סקרנותי, לאנשים החיים היום דרך האירועים שפקדו אותם בעבר. יש במוזיאון מוצגים מרשימים למשל, העותק המקורי של הגדת קופנהגן משנת 1739, או תנ״ך מפואר מן המאה ה- 15 שהתגלה בקהיר וניתן במתנה למלך דנמרק. יש גם כלי עבודה של חייט שהיגר לקופנהגן מרוסיה לפני 100 שנה וכרטיס רכבת מימי המלחמה שמאירים אור על חיי היום יום בתקופה ההיא.
המוזיאון מקיים סיורים מודרכים לקהל הרחב. יש לבדוק את מועדי הסיורים באתר המוזיאון.
כתובת: Proviantpassagen 6, 1218 København
שעות פתיחה: ספטמבר-מאי: שלישי-שישי 13:00-16:00, שבת-ראשון 12:00-17:00. יוני-אוגוסט: שלישי-ראשון: 10:00-17:00. בימי שני המוזיאון סגור כל השנה.
בית הכנסת הגדול בקופנהגן
המקום הבא בו מומלץ לבקר, הוא בבית הכנסת הגדול ושבשכנות אליו נמצא בית הקהילה היהודית. אני חילונית ואינני נוהגת ללכת לבית כנסת, אך לא ניתן לתאר במילים את ההתרגשות שאחזה בי עת צפיתי מעזרת הנשים בקומה השניה של בית הכנסת בעליה לתורה של אחד מבני המצווה של הקהילה ביום שבת חורפי ומושלג לפני כשנה. למרות גודלו ועיצובו המהודר, הרגשתי מיד הרגשת חמימות וביתיות. לא רק בזכות המבנה אלא גם בזכות חברי הקהילה המקיימים מצוות הכנסת אורחים ברוחב לב. בית-הכנסת הגדול, שנבנה ב- 1833 בנוי בסגנון ספרדי ונחשב לאחד היפים באירופה. בבית הכנסת מתקיימת פעילות יהודית בעיקר בשבתות ובחגים. כיום יש בדנמרק כ- 6000 יהודיים, 1700 יהודיים חברים בקהילה היהודית ורובם מרוכזים בקופנהגן.
ניתן לבקר בבית הכנסת בימי שני עד שישי בין השעות 10:00-12:00, בהצגת דרכון שכן אמצעי האבטחה במקום תוגברו בעקבות פיגוע ירי שבוצע בפברואר 2015 בו קיפח את חייו חבר הקהילה ומאבטח בית הכנסת, דן אוזן.
הקהילה היהודית פעילה מאד, ומאפשרת ביקור בבית הכנסת או אירוח לארוחת שישי באחד מבתי חברי הקהילה על ידי תיאום מראש דרך האתר הקהילה היהודית.
כתובת: Krystalgade, 12 København
כיכר ישראל בקופנהגן
נקודת ציון נוספת בקופנהגן לקשר המיוחד בין הדנים ליהודים הוא כיכר ישראל Israels Plads, שבלב קופנהגן. הכיכר נמצאת במרחק של 3 דקות הליכה מבית הכנסת. עד המאה ה- 19 היו במקום, ביצורי העיר, לאחר מכן שימש המקום כשוק ירקות אליו הגיעו האיכרים מחוץ לקופנהגן למכור את מרכולתם. כשהעיר גדלה, בתחילת המאה ה- 20 השוק הועבר והמקום הפך לאזור חניה גדול. ב- 2014 הכיכר הפכה לאחת הכיכרות המרכזיות בעיר ונשתלו בה עצים ונבנו מגרשי משחקים. באוקטובר 1968, בעת ציון 25 שנה להצלת יהודי דנמרק מידי הנאצים שונה לשמה הנוכחי ומדינת ישראל העניקה במתנה לדנמרק כאות הוקרה אבן שחם, שהוצבה בכיכר העיר. ניתן לקרוא על תהליך התכנון ולראות תמונות ישנות באתר כיכר ישראל.
כתובת: Israels Plads, 1361 København
הכיכר ואבן הזיכרון נמצאים בסמוך לשוק האוכל המפורסם Torvehallerne בו ניתן למצוא כ- 80 חנויות לממכר פירות ירקות, גלידה, שוקולדים, מאפים, אוכל מקומי וכמובן את אוכל הרחוב הכי מפורסם של הדנים ה- smørrebrød, הכריך הפתוח.
כתובת: Frederiksborggade 21, 1360 København
אתר: שוק Torvehallerne
שעות פתיחה: כל יום בין 11:00-18:00, יום ראשון עד 17:00.
כפרי דייגים
מקופנהגן נמשיך לשני כפרי דייגים ששימשו במלחמת העולם השנייה כמקום מסתור זמני ונקודת יציאה להפלגה לשוודיה. הכפר הראשון, דראגור Dragor, נמצא כרבע שעה נסיעה דרומית לקופנהגן והכפר השני גילליי Gilleleje, הנמצא כשעה נסיעה צפונית לקופנהגן.
הכפר גילליי
מספר פעמים ביקרתי בגילליי, וכל פעם נהניתי מהאווירה הקסומה במקום. גילליי היא עיירת דייגים קטנה בצפון-מזרח דנמרק, North Zealand ונמנית עם הרביירה הדנית ושייכת לאזור הים הצפוני סחוף הרוחות. הטיילת עמוסת הסירות, בתי הקפה הקטנים והדוכנים לממכר דגים טריים אינם מרמזים על הדרמה שתרחשה במקום באוקטובר 1943. ב- 1943, רוב יהודי העיירה, 86 במספר, הוחבאו בעליית הגג של הכנסייה המקומית. ״הם שהו שם במשך 11 שעות בקור של חודש אוקטובר, כשהדייגים והמקומיים מביאים להם אוכל ושמיכות״, אולם הגסטאפו מלא אותם והם נשלחו לטרזינשטט. בזכות מיקומה, צפונית לקופנהגן, כ- 2000 יהודים אחרים הוברחו לשבדיה השכנה לעיירה הוגנס Höganäs, מרחק של 22 ק״מ.
רוב היהודים שהוברחו לשבדיה חזרו בתום המלחמה לדנמרק, כשהדנים שומרים על בתיהם ושאר נכסים שהיו שייכים ליהודים. כיום יש בעיירה מוזיאון קטן לתולדות גילליי, שמגולל גם את סיפור הצלתם של יהודי דנמרק והעיירה עצמה. אות הוקרה של הנשיא המנוח, חיים הרצוג, ניתן לאנשי העיירה ומופיע במוזיאון, כמו גם פריטים מחיי היום-יום של היהודים וסיפור הצלתם. מחוץ למוזיאון עומדת סירה, שמדמה את סירת ההצלה ״מעגן״ (בדנית ״שחף״), שסייעה ליהודים לחצות את הגבול לשבדיה. ממול לסירה, נמצא העתק של פסל מרהיב שהיה בהרצליה בשם ״תקע בשופר גדול״ של הפסל ג׳ורג׳ וייל, שנתרם ב 1997 על-ידי יולי עופר לדנים. מלכת דנמרק החליטה למקם אותו מחוץ למוזיאון וליד החוף, לזכר פעולות ההצלה והקשר האמיץ בין אנשי גילליי, יהודים ולא-יהודים, שהיו תושבים דנים ללא קשר. פרטים נוספים ניתן לראות באתר המוזיאון.
כתובת המוזיאון: Vesterbrogade 56, 3250 Gilleleje
שעות פתיחה: ספטמבר-יוני: רביעי-שישי 13:00-16:00, שבת 10:00-14:00. יוני-ספטמבר: רביעי-שישי 13:00-16:00 (סגור בשבת).
הכפר דראגור
גם בדראגור, Dragor, עיירת דייגים קטנה ומטופחת דרומית לקופנהגן התרחשה דרמה באוקטובר 1943. מנמל העיירה, בסירות דייגים הועברו כ-700 מתוך 7,400 יהודי דנמרק לשבדיה.
עדות לאותו מאורע ניתן לראות היום בנמל, בו עוגנת הספינה, ״אליזבת K571״, בה הועברו כ- 70 פליטים למקום מבטחים בשבדיה על ידי איינר לארסן (בעליה של הספינה). בשנת 1944 הקים הגסטפו מטה בדרגור ובסוף קיץ 1944 חיפש גם את איינר לארסן, כמו עוזרים ודייגים אחרים. אך איינר לארסן עצמו כבר ברח לשבדיה, שם המשיך לדוג עד תום המלחמה. לאחר המלחמה נשארה ״אליזבת K571״ בדראגור ושימשה ספינת דייג עד שהועברה למשמורת מוזיאון דראגור בסתיו 2003. הספינה שנבנתה במקור ללא שרטוטים עברה ב- 2013 שיפוץ יסודי. היום, הסירה היא חלק בלתי נפרד מהאווירה המיוחדת בנמל דראגור.
מבט על היאכטות בנמל דראגור
מומלץ לטייל בנמל ובסמטאות העיר העתיקה, לאכול גלידה וליהנות מחנויות מזכרות וגלריות האומנים הנמצאות בתוך הבתים הצהובים. כחלק מהאורסנד, Øresund, התפרנסו תושבי דראגור מדייג, אך כיום עיקר פרנסתם – ממסחר ותיירות. ההיסטוריה של דראגור ותאור הצלת חלק מיהודי דנמרק דרך הנמל מוצגים במוזיאון דראגור שיפתח השנה לאחר שיפוץ ממושך. כעת הוא חלק ממוזיאון אמגר. כתובת: Hovedgaden 4, 2791 Dragør
עקבו אחרינו כדי לקבל עוד המלצות
תגובות ושאלות (2)
יונתי,זה 100מם! איך לא ידעתי על זה???? בסהכ חיפשתי מידע על יהודי דנמרק, קצת רקע להיום שלא אוכל להגיע….כתוב יפה ומעניין!
תודה יונת על התאור העשיר
אנו, זוגתי ונכדי, נבקר בקופנהאגן ב 13 לאוגוסט לשבוע.
טיול בר מצווה מאוחר לנכדי אור בן השש עשרה שהתעכב בגלל הקורונה.
בחירתו בקופנהאגן היא להאזין לקונצרט מיוחד בפילהרמונית הלאומית (הוא גם מוזיקאי מחונן).
הוא תאב ידע וחוויות וקרא על הניצוץ החיובי בשואה של הצלת יהודי דנמרק על רקע האופל שכולל אובדן רבים ממשפחתו בשואה במקומות אחרים. כמובן שנבקר במוזיאון היהודי בקופנהאגן. סברתי שאולי נוכל לשלב סיור לאחד הכפרים שאת מתארת, גילליי או דראגור, שהיה להם סיפור מיוחד בהסתרת היהודים והברחתם לשבדיה.
שאלתנו, אם תוכלי לסייע לתכנן סיור שכזה, אולי אפילו להצטרף אלינו. הישנה אפשרות לשכור סירת דייגים באחד הכפרים כדי לעשות סימולציה של מעשה ההברחה (אפשר ביום כמובן)?
תודה, אלי