הרחק מהעולם המערבי המוכר

נמיביה מציעה טבע, חיות ואטרקציות מדהימות למבקרים במדינה אבל גם מאפשרת הצצה נדירה למה שהופך את נמיביה לייחודית כל כך: אנשיה, ההיסטוריה והמסורת עתיקת הימים שלה. פסיפס אתני מרתק הכולל 11 קבוצות אתניות עיקריות, החל בשבטי ציידים-מלקטים וכלה בחוואים ובתושבי הערים. סה"כ 2.1 מיליון תושבים, בהם כ- 2% בושמנים (Bushmen), עם של ציידים-מלקטים, עם שלוקח אותנו לעבר לא כל כך רחוק ולצורות חיים שהולכות ונעלמות: אורח חיים ללא מים זורמים, ללא חשמל וללא גישה למערכת רפואית זמינה ומקצועית.

בעקבות צאצאי האכלוסיה הקדומה ביותר ביבשת השחורה

הבושמנים (Bushman), ידועים גם בשמות רבים אחרים כגון: סאן (San), בשארווה (Basarwa), חואי (Khwe) ושו (Sho) ונחשבים לצאצאי האכלוסיה הקדומה ביותר ביבשת השחורה. מחקרים מראים כי הם חיו באזור כבר לפני 25,000 – 40,000 שנה. מקור המילה "בושמן" הוא מהמילה ההולנדית‏ "Boschjesman" שמשמעותה "אנשי הסבך" (Bush Man). כל אחד מהשמות הללו הוא למעשה כינויי גנאי שהוטבע על ידי הלבנים שהגיעו לאזור, מלבד השם "סאן" שהוענק דווקא על ידי קרוביהם האתניים (הבושמנים הרועים) אך יריבהם ההיסטורים, בני שבט החואי-חואי (Khoikhoi) ופירושו בשפת הנאמה "אדם זר/לא מקובל" (Outsider) כדי להבדיל את ה"סתם בושמנים" מ"הבושמנים האמיתיים".

נוף אנושי מיוחד במינו

את בני שבט הבושמנים קל לזהות שכן קומתם נמוכה ועורם צהבהב-חום, שערם שחור ומתלתל, פניהם שטוחות ואפם רחב. הם כמעט ולא לובשים דבר פרט לפיסת עור המכסה את חיקם. הם נוודים החיים במשפחות המתאגדות לקבוצות קטנות, שכל אחת מהן מונה בסביבות ה-25 איש. שפתם שייכת למשפחת השפות הקויסניות (Khoisan Languages), האופיניות בעיקר בקולות צקצוק, כיוון שהן משתמשות בעיצורים מצוצים ("קליקים"). בכתב הצלילים מיוצגים בעזרת סמלים כגון: !, /, ≠.

הבושמנים ידועים כעם של ציידים-מלקטים, הנשים מלקטות מיני שורשים שונים, אגוזים, מלונים, חיפושיות ופירות המהווים את החלק העקרי בתזונתם היומיומית ואילו הגברים צדים בקבוצה. על הגברים יש האומרים שהם הגששים הטובים ביותר בעולם אך גם הציידים הגרועים ביותר. מסע צייד יכול להמשך גם כמה ימים מפני שהם צדים בשיטות ישנות ולא יעילות, כגון: צייד בעזרת קשת עם חצים רעילים, אך עם כמות רעל כה זעירה המשפיעה על החיה רק לאחר מספר רב של שעות. שיטת ציד נוספת מסתמכת על "התשה" של החיה או של הצייד, בשיטה זו הצידים עוקבים אחרי עדר של חיות, מפרידים אחת החיות מהעדר ורודפים אחריה עד שלב ההתשה ו"הכניעה".

רמז לאורח החיים העתיק – אומנות ציורי הסלע

לבני שבט הבושמנים קיימת היסטוריה עשירה העוברת בסיפורים מדור לדור. דרך אחת שבה הסיפורים הועברו ונשמרו עד היום היא אומנות ציורי הסלע שרומזת על אורח החיים, המסורת וצורת התיישבות שניהלו. בציורים ניתן לזהות דמויות אדם, טביעות רגליים וחיות מגוונות בינהם: אריות, גירפות, זברות וקרנפים. אוצרות תרבותיים אלה נמצאים במספר אזורים בדרום אפריקה (South Africa), בוטסואנה (Botswana) ונמיביה. בעיקר באתר המורשת העולמית טוואיפלפונטיין (Twyfelfontein), הנמצא בעמק הואב (Huab) שבצפון מערב נמיביה.

תרבות הולכת ונעלמת

בעבר ישבו הבושמנים בכל רחבי אפריקה הדרומית אך אט אט נדחקו אל עבר אזורי מדבר קלהרי (Kalahari Desert), תחילה על ידי שבטי הבנטו (Bantu) ולאחר מכן גם על ידי האדם הלבן (עם הגעתם של ההולנדים, הפורטוגזים והאנגלים). הם ראו בבושמנים כנחותים והחלו עימותים רבים על קרקעות וטריטוריה שגררו מאבק ממושך. יחסם לבני השבט היה מזלזל ומשפיל ומכרו אותם בשווקי עבדים, דבר שהוביל לצימצום משמעותי באוכלוסייתם. גם תנאי המחייה, הבצורות והמלחמות הפנימיות הקשו מאוד על השרדות השבטים. כיום נותרו כ- 90,000 בושמנים ברחבי דרום יבשת אפריקה. כאשר שליש מהם בנמיביה ורק כ- 2,500 איש מבינהם משמרים חלק ניכר מאורח החיים המסורתי. הם מתקיימים מציד ומלקט, אך רובם אינם נודדים כבעבר וזאת מפני שרוב בני השבט ניצבים כיום מול מגמת מודרניזציה וההתערות באוכלוסייה האפריקאית.

גם התזונה הלקויה, המחלות ואורח החיים הירוד גרמו להתמעטות שבטי הבושמנים: 50% מילדים מתים לפני גיל 15, 20% מהתינוקות מתים לפני גיל שנה ותוחלת החיים הממוצעת היא כ- 45-50 שנים.

יום בחיי הבושמנים, הרחק מציוויליזציה

הם חיו במלחמות, רדיפות, רעב ומחלות, אך לאנשים שפגשנו יש ניצוץ בעיניים, תשוקה ורצון לחלוק את התרבות שלהם עם העולם שמעט שכח את קיומם. הביקור והצפייה בחיי הבושמים הינם חוויה מוזרה אך קסומה ומופלאה גם יחד. אנשים עדינים אלה בחרו לחיות חיים ללא רכוש, ללא טכנולוגיה וללא גישה לשירותים בסיסים, שרבים מאיתנו כבר לוקחים כמובן מאילו. לכן, למבקרים במדבר קלאהרי (Kalahari Desert) מומלץ מאוד לחוות מקרוב את אורח חיים יחודי זה, לצאת להליכה בטבע עם בני השבט, ללמוד מעט על כישורי ההישרדות (בניית בתים מענפים ובוץ, אחסון מים בביצי יען, הקמת מלכודות ועוד), רפואה אלטרנטיבית בעזרת צמחים מקומיים (ריפוי מחלות והבאת פוריות) וסודות קדומים מאבותיהם. לרוב יצטרף אליכם מדריך שיתרגם את הנאמר מ"שפת הקליקים" לאנגלית. בערב ניתן יהיה להצטרף לחוויה רוחנית נוספת, צפייה בפולחן הדתי והרוחני שלהם – ריקוד ושירה סביב המדורה.
זו הזדמנות מעשירה ומרתקת עבור שני הצדדים, המטייל והמקומי. חוויה אותנטית ובלתי נשכחת.