חברים יקרים, בואו נהיה כנים ונודה בזה רגע: לאמסטרדם לא באים בשביל לאכול. לעיר הבירה ההולנדית יש הרבה אלמנטים שעושים אותה לאחת הערים היותר מתוירות באירופה כמו תעלות המים המפורסמות שזורמות בה, תחנות רוח, פרחי הטוליפ, חיי הלילה, רחוב החלונות האדומים וכמובן שיש את הדבר הזה שאי אפשר לדבר עליו כי זה לא חוקי במדינתנו שלנו אבל נגיד את זה בכל זאת, קופי שופס. אבל אוכל או קולינריה זה ממש לא אחד מהצדדים החזקים של העיר הזו, אלא אם מחפשים כמו שצריך.

שוקולטריית גנאש - חטאים קטנים ומתוקים. צילום: שיר אייל
שוקולטריית גנאש – חטאים קטנים ומתוקים. צילום: שיר אייל

בשניה שקיבלתי את כרטיס הטיסה שלי לאמסטרדם רצתי לחפש מקומות לאכול בהם ואיך לא, מקומות לאכול בהם מתוק (לא סתם עובדת בזה חברים). החיפושים והמחקר ערכו לא מעט זמן. מהר מאוד התבהר שההולנדים לא ממש מחזיקים במסורת קולינרית רבת שנים כמו רוב השכנותיהן האירופאיות. אך לעומת זאת, כתוצאה מהפופולריות של העיר והמספר ההולך וגובר של תיירים המגיעים אליה, ההולנדים כנראה קצת התעוררו על עצמם והחלו לשים דגש גם על אוכל טוב. מצאתי מספר מכובד מאוד של מסעדות ברמת כוכבי מישלן (גם רושפלד מייצג אותנו שם בכבוד) וכן מספר מכובד של מסעדות טבעוניות. אבל מה עם המתוק?

אז יש לי חדשות רעות וחדשות טובות. החדשות הרעות הן שלאמסטרדם יש עוד המון לאן להתקדם כשזה נוגע לקונדיטוריה. המסורת המתוקה של ההולנדים מתחילה ומסתיימת פחות או יותר בשטרוופל – שתי אפיפיות דקות שדבוקות אחת לשניה באמצעות סירופ תירס, לרוב בטעם קרמל. כן כן, אלה שאפשר לקנות בסופר ב- 10 ש"ח לחבילה. או בפנקייק הולנדי שזה פנקייק קטן. זהו.

החדשות הטובות הן שכמו בתחום הקולינריה שבעיר, נראה שההולנדים משכילים שטרנד המתוק שתפס פופולריות רצינית בשנים האחרונות חייב להיות נוכח גם בעיר מתויירת ומרכזית כמו אמסטרדם. ולכן, ברחבי העיר מתחילות להיפתח קונדיטוריות קטנות ובוטיקיות שמייצרות מוצרים מתוקים קלאסים ואיכותיים וגם כאלה שמייצרות את המוצרים הטרנדיים יותר כמו קרפים נוטפים נוטלה, מקרונים זולים וקאפקייקס בגודל הראש שלי אבל מאלה אני בוחרת להתעלם בשלב זה. בכל זאת, אנחנו מחפשים פה איכות.

אז אחרי כל ההקדמה המתוקה-חמוצה הזו, לפניכם רשימה של מקומות וקונדיטוריות שאכלתי בהן, נהנתי וחזרתי כדי לספר.

הבנאלי (אל תצאו עדין מהכתבה למרות זה): Dunkin Donuts

אז אחרי שהתפלצנתי והרחבתי על כמה אני קונדיטורית על רמה שלא מתפשרת על איכות, המקום הראשון שנכנסתי אליו אחרי שנחתתי בעיר, באופן אירוני מאוד הוא ״דנקן דונאטס״. סליחה, לפני שאתם ממהרים לשפוט אותי ולקרוא לי צבועה, אם לא טעמתם אי פעם את הדונטאס של דנקן באמסטרדם (לא, לא בארצות הברית) אז קודם תטעמו ואחר כך תקראו לי מה שתרצו. כן, אני אוהבת דונאטס, מה קרה? אני יודעת שגם אתם. אין הרבה סניפים של הרשת ברחבי העיר אבל בסניפים שכן קיימים עושים דונאטס בטעמים מיוחדים שלא קיימים באמריקה כמו פופקורן-קרמל, פיסטוק ושוקולד לבן ותה ירוק. הדונטאס כמובן מטוגנות אבל פחות שמנוניות מהדונאטס האמריקאיות ועדיין טעימות אפילו יותר מהאמריקאיות. נישנוש קטן מתוק, זול וטעים.

אתר: dunkindonuts.nl | לחצו למיקום במפה של כמה סניפים

קלישאתי ובנאלי, אבל דברו איתי אחרי. צילום: שיר אייל
קלישאתי ובנאלי, אבל דברו איתי אחרי. צילום: שיר אייל

המיוחד: שוקולטריית Ganache

לשוקולטריה הזו לא תכננתי להגיע. זה היה מאחד הימים האלה שפשוט נתתי לעצמי ללכת לאיבוד ברחבי העיר, כך שאני לא ממש זוכרת איך הגעתי לשם (יבורך גוגל מפות). אבל איזה כיף לי שהגעתי! כל פרלין שאי פעם חשבתם עליו, כל טעם שאי פעם רציתם קיימים במקום הזה. המבחר בלתי נגמר. כל פרלין מעוצב בצורה שרומזת לכם מה אתם עומדים להכניס לפה ואמאל׳ה, כמה שזה טעים! גם המחירים של הפרלינים סבירים למדי ואני מבטיחה לכם שהשוקולדים האלה שווים את ההשקעה. קחו לכם קופסה של 12 פרלינים שונים, תפסו לכם את הספסל הראשון שתראו ותפרגנו לעצמכם. רק אל תסיימו מהר את הכל בבת אחת!

אתר: ganacheamsterdam.com | לחצו למיקום במפה

שוקולטריית גנאש - אי אפשר לטעות בה. צילום: שיר אייל
שוקולטריית גנאש – אי אפשר לטעות בה. צילום: שיר אייל

החובה: עוגיות Van Stapele

באמסטרדם לא קיימות קונדיטוריות שנחשבות כ-״מקומות עלייה לרגל״, שמושכות אליהם חובבי מתוק מכל העולם, חוץ מהמקום הזה. הקונדיטוריה הזו מייצרת מוצר אחד בלבד – עוגיית שוקולד פריכה ובמרכזה יושב גוש של שוקולד לבן מומס. לא נשמע יותר מדי מרשים ואני מודה שגם אני הייתי סקפטית בנושא, כמה עוגייה כבר יכולה להיות טעימה ומיוחדת? כמה שאני טעיתי. העוגייה הכביכול לא מרשימה הזו עשויה מחומרי גלם איכותיים ומשוקולד ״ולרונה״ הנחשב לאחד מהאיכותיים בעולם. היא הכי טרייה שיש, נאפית באופן יומיומי בקונדיטוריה. אין דבר כזה שנשארות שאריות בסוף היום ולפעמים הקונדיטוריה צריכה להיסגר בשעה מוקדמת בגלל גמר המלאי לאותו היום. היא קראנצ׳ית בחוץ ונימוחה מבפנים והשוקולד הלבן שמרכזה מוסיף עוד טעם ומרקם נוסף לביס. מושלם. העוגייה המושלמת. אין חובב מתוקים שמגיע לאמסטרדם ואינו עומד בתור הארוך שבכניסה כדי לטעום את הפלא הקטן הזה. אני לקחתי קופסא של 5 עוגיות (באריזה הכי מתוקה שיש) גם לארץ. אל תדאגו מאי טריות או שהעוגיות יאבדו את המרקם שלהן, מצרפים לכם הוראות חימום מחדש מפורטות כדי שתוכלו לחוות את העוגיות האלו כמו שצריך גם אחרי שתגיעו הביתה. אם אתם חושבים שהגזמתי שימו לב טוב למשפט הבא ותזכרו שאמרתי לכם: לא משנה כמה התור ארוך, לא משנה כמה קר/חם לכם, לא משנה כמה אתם עייפים, אתם לא מוותרים על העוגייה הזו!

אתר: vanstapele.com | לחצו למיקום במפה

עוגיות שוקולד צ׳יפס אלוהיות. צילום: שיר אייל
עוגיות שוקולד צ׳יפס אלוהיות. צילום: שיר אייל

הקלאסי: Chocolaterie Pompadour

למי שמחפש קונדיטוריית פטיסרי קלאסית באמסטרדם – זה המקום. השוקולדים והפרלינים מגיעים מצרפת, עוגיות הפיננסייר עשויות משקדים מספרד, הקפה עשוי בפולים המגיעים מרומא והמתכונים נבנו בשיתוף פעולה יחד עם שפים מקונדיטוריות מצרפת ומבלגיה. אפילו הטפטים שעל קירות בית הקפה היו קודם לכן על קירות עירייה של עיירה בלגית משנת 1895. זה מספיק כדי להבין שמדובר במקום רציני. אחרי התלבטויות רבות מה לטעום ולנסות (באמת שהמבחר לא נגמר) החלטתי ללכת על המועדף עלי תמיד – פאי לימון. זה היה ללא ספק, הפאי לימון הכי טעים שאכלתי בחיי. גם הטעמים וגם המרקמים היו מאוזנים באופן מושלם ולהפתעתי, הפאי היה ללא מרנג בחלקו העליון כמו בצורתו המסורתית, אלא בסוכר שרוף קלות- כמו בקרם ברולה. לצערי הפאי היה הדבר היחיד שיצא לי לטעום במקום אבל אין לי ספק שאחזור למקום הזה בפעם הבאה שאהיה באמסטרדם למנה נוספת.

אתר: pompadour.amsterdam | לחצו למיקום במפה

קונדיטוריית פומפידור. צילום: שיר אייל
קונדיטוריית פומפידור. צילום: שיר אייל

יחד עם ארוחת הבוקר: PLUK

יאללה, בואו נעשה אחד גם בשביל האינסטגרמים שבינינו. את בית הקפה הקטן והמתוק הזה גיליתי איך לא, דרך האינסטגרם. לא הייתי חייבת לגרור את החברים שלי אליו בבוקר יום שבת לארוחת בוקר, מי אוכל ארוחת בוקר בכלל? אבל לא יכלתי לוותר עליו. מעבר לסטייל הפוטוגני, המקום מציע מגוון גדול מאוד של ארוחות בוקר טעימות מאוד החל מחביתות, אגס בנדיקט וסנדוויצ׳ים ועד למגוון קערות אסאי טבעוניות. גם מאפים ועוגות יש בשפע, גם טבעוניות. גולת הכותרת במקום היא הקאפקייקס וקערות האסאי שנראות כמו חדי קרן ופוטוגניות לאינסטגרם במיוחד. אנשים כל כך אוהבים את המקום שבית הקפה מוכר גם את כלי ההגשה שלהם למבקרים בו. האוכל טעים, האווירה כיפית ובהחלט שווה ארוחת בוקר אחת מחוץ לבית המלון. רק תדאגו להגיע בשעה יחסית מוקדמת שכן בית הקפה הקטן מתמלא מהר מאוד ולעיתים צריך לחכות לשולחן.

אתר: pluk-amsterdam.com/en | לחצו למיקום במפה

פלוק - לא רק קינוחים, אבל הכל מעולה. צילום: שיר אייל
פלוק – לא רק קינוחים, אבל הכל מעולה. צילום: שיר אייל

להביא הביתה מהסופרמרקט: שוקולד Tony’s

אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות כשאני בחו״ל הוא קודם כל ולפני הכל, להיכנס לסופרמרקט המקומי ולראות מה המקומיים אוכלים. ואם נדייק עוד יותר – אילו מתוקים המקומיים אוכלים. אם הייתי צריכה לבחור משהו אחד להביא לארץ מהולנד לא הייתי מביאה שטרופוופל. הייתי מביאה את השוקולד הזה. באמסטרדם זהו המקביל לשוקולד פרה שלנו, אבל יחי ההבדל הקטן-גדול בין השניים. מדובר בשוקולד איכותי הרבה יותר, במחבר טעמים גדול הרבה יותר והכי חשוב – טעים הרבה יותר. בגלל שלא יכלתי להחליט איזה סוג של שוקולד להביא, מצאתי את עצמי נסחבת עם שקית גדולה וכבדה בה לא פחות מ- 10 חבילות של טעמים שונים של השוקולד הזה עד הארץ. בין הטעמים שהבאתי: פופקורן מלוח וחמאה, שוקולד חלב-דבש ושקדים, קרמל ומלח ים, פקאן וקוקוס, בייגלה וטופי, שוקולד לבן-פטל וסוכריות קופצות והמבחר לא נגמר. באמסטרדם גם קיים המפעל של השוקולד המציע סיורים בתשלום. בפעם הזו לא הספקתי ללכת אבל זה לגמרי בתכנון שלי לביקור הבא. לפני שאתם יוצאים לשדה התעופה כשאתם חוזרים לארץ קחו לכם שניה, כנסו לסופר, קנו 2-3 חבילות מהשוקולד הזה והביאו לחברים או המשפחה בארץ כמתנה מהטיול. תסמכו עליי, הם כל כך יאהבו אתכם על זה.

אתר: tonyschocolonely.com/nl

טוניז - לקחת שוקולד הביתה. צילום: שיר אייל
טוניז – לקחת שוקולד הביתה. צילום: שיר אייל

אז אחרי הכל, אמסטרדם הצליחה להוכיח את עצמה כעיר שמיועדת גם לחובבי מתוק ופודיס בכלל. אין ספק שאחזור אליה כדי לאכול עוד מהכל. יש לעיר הזו המון מה להציע אבל אני ממליצה לכם שבפעם הבאה שאתם בחופש, קחו לכם יום אחד הפסקה מכל האטרקציות וההתרוצציות ומכל התיירויות הזו ולכו לטעום ולאכול את העיר הזו.