גבעת הקפיטול
בניין הקפיטול. צילום: מיטל סמוחה

מרחק של ארבע וחצי שעות בלבד באוטובוס דו קומתי עם wifi (למודאגים – יש שירותים באוטובוס…), מניו-יורק הבירה הלא רשמית של ארצות הברית שוכנת בירתה הרשמית – וושינגטון די.סי. וכך בסוף שבוע נוסף שהזדמן לנו בניו יורק החלטנו לעשות גיחה של לילה לעיר הבירה מלאת האנדרטאות והמוזיאונים.

את כל הסידורים לנסיעה עשינו יום לפני – הזמנת אוטובוס, מלון דרך האתר ,booking.com (המצוין והאמין!!!) ויום למחרת על הבוקר כבר היינו בדרכנו.
(יש לקחת בחשבון את מועד הנסיעה – פברואר איננה העונה ולא נתקלנו בשום בעיה, בעונה יש להזמין מלונות זמן מה לפני…). אוטובוס של MEGABUS לקח אותנו ישירות ממנהטן (מהשדרה ה- 9 ורחוב 31) לתחנה המפורסמת והמרשימה UNION STATION בבירה -האווירה משתנה עם הירידה מהאוטובוס, אווירה מלאה בארשת החשיבות של העיר.

אנדרטת וושינגטון
אנדרטת וושינגטון. צילום: שני שראל

מתחנת UNION לתחנת Dupont circle, חמש עשרה דקות הליכה של ספיגת אווירה ברחובות בעלי הניחוח האירופאי והגענו למלון שלנו – ENBESSY INN. מלון קטן, אינטימי וחמוד, במחיר שפוי (כ- $75 ללילה כולל wifi וארוחת בוקר) ומיקום מצוין – שמבט אל האופק מגלה את מקום משכנו של נשיא ארצות הברית – הבית הלבן. במרחבים הפתוחים שמסמלים את המרחב, השקיפות והפתיחות של הדמוקרטיה הגדולה במערב, מגלים כל פעם מחדש בניין מרהיב, מוזיאון, אנדרטה. מיטיבי הלכת יוכלו להגיע לכל מקום ברגל ולכן נעלי הספורט הן פריט חובה!!! התעייפתם? מערכת האוטובוסים והמטרו הנוחים יכלו לקצר טווחים עבורכם. מהפדרל טריינגל שקרוב ל- Mall אוטובוס S2 ינחית אתכם ישירות במלון (רחוב 16 ו-R).
התארגנו פרקנו ויצאנו – הליכה לאורך רחוב 16 הובילה אותנו ישירות לכתובת המפורסמת ביותר בארצות הברית – 1600 Pennsylvania Avenue – לביתו של האזרח מס 1. הבית שימש ומשמש את נשיא ארה"ב והנשיא היחידי שלא התגורר בבית, כמה אירוני, היה הנשיא הראשון על שמו קרויה העיר –  ג'ורג' וושינגטון.
המקום מאובטח בשוטרים ואנשי אבטחה אך אין בעיה כלל להתקרב ממש עד לגדר שמקיפה את החצר ולצלם מכל זווית אפשרית.
(ביקור בתוך הבית הלבן הוא מצריך תכנון מראש והגשת בקשה שלוקחת זמן רב לאישור – ומאז ה- 11 בספטמבר כניסתם של זרים שאינם תושבי ארצו הברית מסורבל אף יותר ומצריך התקשרות עם השגרירות).

הליכה קצרה מהבית הלבן ולעיננו נגלתה אנדרטת ווושינגטון המתנשאת לגובה של קצת יותר מ-169 מטרים. האנדרטה בנויה בצורת אובליסק מצרי – עמוד שיש גבוה המחודד בקצהו, ומהווה את אחד המראות המפורסמים של העיר. האנדרטה נבנתה לזכרו של הנשיא הראשון של ארה"ב ג'ורג' וושינגטון שהוביל את האומה לעצמאות, והיא עומדת על טילה מאז 1884. קיימת תצפית בקצהו של המונומנט שסגורה לשיפוצים מאז רעש האדמה שפקד את האזור ב- 2011 ופגע ביציבותו המבנה.

המונומנט הוביל אותנו היישר לשדרת ה- National Mall. שדרת ה- National Mall מוכרזת בארה"ב כפארק לאומי ומשתרעת לאורך 3 קילומטרים אשר מצידה המערבי ממוקמת אנדרטת ההנצחה לאברהם לינקולן ומצידה המזרחי בית הנבחרים של ארצות הברית – בניין הקפיטול.
הליכה לאורך שדרת המול היא למעשה הליכה בין המוזיאונים השונים שמציעה וושינגטון לתיירים הרבים שפוקדים אותה. מרבית המוזיאונים הם בחינם ולעיתים לפעילויות שונות בתוך המוזיאון יגבה תשלום סמלי. מכיוון שזמן הביקור שלנו היה קצר והמלאכה מרובה בחרנו להתמקד בביקור בשני מוזיאונים ובגבעת הקפיטול.

מוזיאון החלל והתעופה הלואמי
מוזיאון החלל והתעופה הלואמי. צילום: מיטל סמוחה

המוזיאון הראשון אותו פקדנו היה מוזיאון התעופה והחלל. המוזיאון סוקר את תולדות התעופה והחלל ומאפשר הצצה מוחשית להיסטוריה של העולם המסקרן בו אנו עובדים – כן כן גם לנו עם הדיילים יריעה רחבה של היסטוריה שהיא אפילו די מעניינת… :)
תשלום סמלי הכניס אותנו לקולנוע ה- IMAX לסרט בתלת מימד מרתק על טלסקופ Hubbel שנמצא בחלל מ-1990 ומספק נקודת מבט על העולם והגלקסיה בה אנו שוכנים. המוזיאון פתוח בין השעות 10:00-17:30 מידי יום ופועל בו גם פלנטריום.

יום ראשון המפרך הסתיים לו במיצוי ובעילפון מוחלט שלנו גם יחד במלון.

בוקר יום שני התעוררנו לריח הקפה הטרי, הדואנט ומיץ התפוזים הסחוט שחיכו לנו לארוחת הבוקר במלון. לאחר שתדלקנו את הגוף בסוכרים תוצרת אמריקה יצאנו לדרך. אוטובוס S2 מעבר לכביש לקח אותנו לאזור תחנת המטרו פדראל טיינאגל ושם הליכה של כ- 15 דק לעבר בניין הקפיטול.
הבניין המרשים שנמצא באחת מקצוות המול הוא מקום מושבם של נבחרי הציבור של ארצות הברית. הבניין משמש את בית הנבחרים בו ישנם נציגים מכלל מדינות ארה"ב בהתאם לגודלה של המדינה, ואת הסאנט שהוא למעשה ממשלת ארה"ב. במקום מתקיימים סיורים מודרכים ללא תשלום מידי יום – בדיקת הביטחון היא מדוקדקת ולכן אסור להכניס אפילו בקבוק מים – שימו לב! בתום הסיור המודרך קיימת אפשרות להיכנס לגלריה של בית הנבחרים ולצפות בדיונים שנערכים שם, פרטים על כך תקבלו מהמדריך – לשם כך תצטרכו תעודה מזהה.

הפסקת צהריים קצרה והיינו בדרכנו ברכבת התחתית למוזיאון לזיכרון השואה שהוקם ב- 1993 בעקבות החוק שנחקק בקונגרס ב- 1980 לזיכרון השואה.
(המוזיאון שוכן מרחק של 5 דקות הליכה מתחנת המטרו Smithstonian). המוזיאון מציע תערוכה קבועה ומס תערוכות משתנות. עם כניסה לתערוכה הקבועה מקבל כל מבקר דרכון עם זהות של אדם שהיה בשואה המספר את סיפור חייו בתקופת המלחמה.
למרות אינספור הפעמים בהם דנו בנושא בחיינו במסגרות כאילו ואחרות ראינו בביקור במוזיאון חובה ושליחות! המוזיאון מזעזע ומרגש כאחד מלמד ומעורר תקווה כאשר בסוף התערוכה מוצגת מגילת העצמאות של מדינת ישראל.
הכניסה למוזיאון היא ללא תשלום, אך ישנו מספר מוגבל של מבקרים ליום ולכן בעונות השיא מומלץ להגיע מוקדם בבוקר.

את החזרה למלון עשינו באוטובוס אותו לקחנו מרחוב 11, ולפני העלייה – נו איך אפשר בלי – אנחנו הרי דיילות, ביקרנו בכמה חנויות שממוקמות ברחוב.

עייפות אך מרוצות, נפעמות ומלאות חוויות מהביקור באחת הבירות המפורסמות בעולם – חזרנו לניו-יורק – הבירה שלנו ;)

השתתפה בכתבה: מיטל סמוחה