כיום, כמעט שאין משהו שמגיע לניו יורק ולא מבקר בסנטרל פארק נכון? זהו אחד המקומות המפורסמים בעולם, בכל זאת, נכון לשנת 2014 צולמו בפארק 231 סרטים, שלא לדבר על עשרות פרקים של סדרות משטרה למיניהן. אבל בפועל, מתוך 35 מיליון האנשים שמבקרים בו מדי שנה(!) ומסתובבים בין העצים והשבילים הפסטורליים שבו, רק חלק קטן יחסית יודע שמרחוב 79 ומעלה יש לא מעט אזורים מופלאים ומרגשים שכדאי להכיר.

אפילו לי, שגרה בעיר כבר שנתיים ומבקרת בה כל כמה שנים מגיל 12, לקח המון המון זמן להגיע לאיזורים הצפוניים של הפארק, אבל בכל פעם שאני עושה זאת או לוקחת חברים לראות מה מסתתר באזור, אני מודה בליבי לויליאם קולן בריאנט, ממובילי רעיון הקמת פארק בלב העיר, על שהבין את כוחו המרפא של פארק ציבורי, ועוד כזה מגוון ומלהיב.

 

1. טירת בלוודיר

פתאום, באמצע הפארק, טירה. קטנטנה אמנם, אבל טירה. היא נמצאת במרכז הפארק באזור רחוב 79, ונבנתה ב-1865 מאותה אבן שעליה היא בנויה, ולכן נראית כאילו היא כאן מאז ומתמיד. מתכנני הפארק רצו להעניק לתושבי העיר כמה שיותר חוויות "אקזוטיות" ופעילויות שמי שלא יכולים להרשות לעצמם לנסוע לאירופה, יוכלו ליהנות מהן בכל זאת, בהיקף קטן יותר, מבלי לצאת מהעיר. ואין מה לומר, זאת אכן חוויה – כשנכנסים לטירה ועולים לקומה העליונה נגלים לנגד עינינו נופים מרהיבים של הפארק ושל העיר ולכן כשמה כן היא – טירת בלוודיר (Belvedere) – ״נוף יפה״ או ״נוף פנורמי״, באיטלקית. למרגלות הטירה, מצפון-מזרח, נפרש "אגם הצבים", הקרוי כך שכן החל מחודשי האביב אפשר לראות משפחות של צבים מתחממות על הסלעים הבולטים מתוכו. בצד הצפוני-מערבי יותר, מתפרשת עוד פנינה שהפארק מציע – תיאטרון דלקורט (Delacorte Theater) המציג כל קיץ את אחת התופעות המרגשות בעיר – שייקספיר בפארק: הצגות מאת ויליאם שייקספיר ובחינם! יש רק קאץ' קטן בנוגע לטירה עצמה – נכון לעכשיו היא סגורה לשיפוצים, אבל אמורה להיפתח שוב במהלך שנת 2019, אז תבדקו מה הסטטוס שלה, ואל תפספסו ביקור בה!

טירה אמיתית מ- 1865. צילום מתוך getyourguide.com
טירה אמיתית מ- 1865. צילום מתוך getyourguide.com

2. גינת שייקספיר

ואם כבר דיברנו על שייקספיר, מסתבר שלניו יורקרים במאה ה-19 הייתה מעין אובססיה למחזאי האנגלי – מלבד אהדה ליצירות שלו, הם גם ראו בו אח ורע למאבק שלהם ושל העיר שבה הם גרים: כמוהם, גם הוא התחיל מרקע צנוע והפך להיות לשם דבר בעולם כולו. זה יכול להסביר מדוע בסנטרל פארק יש גם פסל שלו ב"שדרת הספרות", גם את התיאטרון בו מציגים מחזות של שייקספיר וגם את "גינת שייקספיר" המתגלה לעיניכם ברגע שתרדו מהטירה לכיוון מערב. הגן הכפרי המקסים והנסתר קמעה נקרא בשם זה מכיוון שכל הצמחייה בו מורכבת אך ורק מפרחים ומצמחים שמוזכרים בספרים של שייקספיר או כאלה שהיו בבית שלו באנגליה. הגינה הוקמה ב- 1916 ויש בה למעלה מ- 200 צמחים ופרחים ייחודיים, מלווים בשלטים שמסבירים מהו כל צמח ובאיזו יצירה של שייקספיר הוא מופיע. בגינה תוכלו למצוא ציטוטים גם ממחזות מוכרים של המחזאי הידוע, וילדים אוהבים לגלות אותם ולהקריא בקול. ביציאה מהגינה, אגב, יש בניין גדול ומוזר מעץ, זה הקוטג' השוודי – שחזור מדויק של בית ספר שוודי שנעשה עבור "התערוכה העולמית" שנערכה בפילדלפיה ב-1876. כיום, יש בו תיאטרון מריונטות פעיל, כי הפארק הזה יודע לתת לנו מלא חוויות שאפילו לא ידענו שאנחנו צריכים!

המחזה של שייקספיר בגינת שייקספיר. צילום: אורטל סעדון
המחזה של שייקספיר בגינת שייקספיר. צילום: אורטל סעדון

3. הרזרבואר על שם ג'קי קנדי

בדיוק באמצע הפארק, בין רחובות 86 ל- 96, נפרש מאגר מים ענק, 12 פיט (כ- 3.5 מטר) עומקו, 0.42 קמ"ר גודלו והוא תופס כשמינית מהפארק. הכניסה הראשית אליו היא מרחוב 90 והשדרה החמישית, והשביל שמקיף אותו מוצל ויפהפה, כך שלכל הרצים והרצות בו יש נוף יפהפה מולם, מימין, משמאל ומלמעלה. אני, שלא אוהבת לרוץ, מגיעה לשם מדי פעם כדי לבהות ב"אגם" הענק, לראות את ציפורי המים הרבות המשתכשכות בו ולהרהר קצת בג'קי קנדי, שהעניקה את שמה לרזבואר כולו. מסתבר שלאחר המוות של נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי, ג'קלין לי בובייה קנדי אונאסיס, עברה לניו יורק, ועד מותה ב- 1994 היא הייתה הפנים והקול של מאבקים לשימור מבנים היסטוריים רבים והצלתם מהריסה (בין היתר היא הצילה את תחנת גרנד סנטרל), וכן עזרה למנוע בנייה של מבנים תעשייתיים בלב סנטרל פארק. מאחר והיא עצמה אהבה לרוץ ברזרבואר, שעובר כמעט מתחת לדירה שבה גרה בשדרה החמישית במשך 30 שנה, עיריית ניו יורק החליטה להנציח אותה במחווה המקסימה הזאת.

השביל המוצל שמקיף את הרזרבואר. צילום: אורטל סעדון
השביל המוצל שמקיף את הרזרבואר. צילום: אורטל סעדון

4. גן החממה

בחלק המזרחי של הפארק, בין רחובות 104 ל- 106, יש אזור מפואר ויפהפה שנקרא ה- Conservatory Garden, "גן החממה", שלמעשה מחולק לשלושה גנים "פורמליים" שלכל אחד מהם סגנון ייחודי משלו:

הגן הצפוני – גן צרפתי. מלא בפרחים מסוג צבעוניים, חרציות ועוד פרחים מהממים מסביב למזרקה מפוארת שבמרכזה פסל חתיכי במיוחד של שלוש נערות מרקדות.

הגן המרכזי – גן איטלקי. במרכזו מדשאה גדולה מוקפת גדר חיה ומסביבן שתי שדרות של עצים פורחים בלבן וורוד (הפריחה מתחילה רק באביב אמנם, אבל עדיין). בצידו המערבי ישנה מזרקה עצומה ומאחוריה פרגולה מפוארת של צמחים מטפסים, וזוהי נקודה מעולה לצלם תמונות חתונה צבעוניות ובניחוח אירופאי.

הגן הדרומי – גן אנגלי. צנוע יותר, אבל עדיין חמדמד ומסודר יפה, שבמרכזו מזרקה על שם פרנסס הודג'סון ברנט, סופרת "סוד הגן הנעלם". בלב המזרקה משתובבים הילד והילדה מהספר, והצבה של דמויות מ"סוד הגן הנעלם" במרכז גנים נעלמים מהעין, זו כבר סיבה מספקת בעיני לבקר בו, ולו בשל ההומור שבכך.

הגנים מכונים "גן החממה" על שם החממות שהיו ממוקמות שם כדי לספק צמחיה לפארקים ברחבי העיר החל מסוף המאה ה- 19 ועד העשורים הראשונים של המאה ה- 20. סיפור החממות מתאר את התהליך שקרה לכמעט כל פארק בניו יורק: החממות נסגרו ב-1934 בתקופת השפל הגדול, ובמקומם נפתח פארק קטן מטעם ה- WPA – Works Progress Administration, סוכנות שהמעסיקה מיליוני אנשים לביצוע עבודות ציבוריות, על מנת לספק לאנשים תעסוקה. בשנות ה- 70 כל האזור נזנח וננטש לחלוטין בעקבות המשבר הכלכלי הגדול שהיה בעיר, ולקראת סוף שנות ה- 80, כחלק מהשיפוץ הגדול שעבר סנטרל פארק בכללי, גם פינה זו שופצה וכיום אנחנו יכולים להנות מיופים של הגנים הקלאסיים האלה.

אחת מפינות החמד שתוכלו למצא בגן החממה. צילום: אורטל סעדון
אחת מפינות החמד שתוכלו למצא בגן החממה. צילום: אורטל סעדון

5. ההארלם מיר

אגם מלאכותי מרהיב שנמצא בין רחובות 106 ל- 110 וגוף המים הגדול ביותר באזור הצפוני של הפארק. בתכנון המקורי, הפארק היה אמור להגיע רק עד רחוב 106, בין היתר מכיוון שהשטח היה סלעי במיוחד וביצתי במיוחד ולא חשבו שיהיה ניתן לעשות שם משהו. בסופו של דבר הבינו שלא יהיה ניתן לבנות שם בניינים ולכן הקצו את השטחים עד רחוב 110 גם כן לפארק, ואיזה מזל שזה קרה. חוץ מזה שהאגם יפה, פסטורלי ומאוד שקט, הוא מלא בדגים חמודים, כי מיר (meer) בהולנדית זה אגם, ובאגם יש דגים. בקצה הצפוני ביותר שלו יש את Charles A. Dana Discovery Center, הבניין החדש ביותר בפארק, שנבנה כמרכז מבקרים מודרני ואפשר למצוא בו "ערכות טבע" לילדים (ערכות חינמיות שכוללות זכוכית מגדלת, הוראות לחיפוש צמחים וחיות ועוד) וכן הרצאות, תערוכות מתחלפות ועוד. בקצה הדרום מזרחי של ההארלם מיר עומדת לה בריכת שחייה שפעילה בקיץ וזירת החלקה בחורף. ובנוסף לכל אלה, בקצה הצפון מערבי שלו תוכלו למצא מתקופת מלחמת העצמאות.

האגם המלאכותי בהארלם מיר. צילום: אורטל סעדון
האגם המלאכותי בהארלם מיר. צילום: אורטל סעדון