fbpx יוהנסבורג זה לא רק יעד קולינרי! – טרולי
TLV
NYC
LON
ג'ירפה בספארי

ג'ירפה בספארי. צילום: יריב אוסטין

כל פעם שהגעתי ליוהנסבורג כל הדיילים צחקו שאני "בזבוז תקן" ושכדאי שאני אחליף מהר עם אחד הדיילים מהצוות של בומביי, הרי כולם טסים ליוהנסבורג קודם כל כדי לאכול בשר, אח"כ כדי לראות את המקום… כשהפכתי להיות אחת הדיילות שטסה ליוהנסבורג הכי הרבה פעמים הבינו שאני לא מחליפה לשום מקום!

אם נשים רגע את תאוות הבשרים והיין בצד, יוהנסבורג היא מקום מאוד מעניין, עם עבר עשיר (גם אם הוא לא נעים כלכך) והווה מגוון. נתחיל בזה שיוהנסבורג היא לא (!!!) בירתה של דרום אפריקה אלא פרטוריה, קייפטאוון ובלומפונטיין (כן, שלוש בירות). יוהנסבורג היא העיר הכי גדולה והכי מאוכלסת בדרום אפריקה ומשמשת כמרכז הסחר והכלכלה של המדינה. כמו כן היא אחת הערים הגדולות בעולם מבחינת שטח גיאוגרפי. יוהנסבורג נוסדה כעיירת כורים קטנה בשנת 1886 אחרי שגילו שם זהב. חדשות טובות כאלה מתפשטות מהר ובתקופת בהלת הזהב נהרו אליה אלפי מהגרים שקיוו למצוא זהב ועיירת הכורים הקטנה הלכה וגדלה. כמובן שגם יוהנסבורג נכבשה ע"י הבריטים עד שקיבלה עצמאות בשנת 1910. דרך אגב נוהגים שם בצד ימין.
יש בדרום אפריקה 11 שפות רשמיות. אתם תשמעו שם הרבה אפריקאנס (בעיקר מהלבנים) שזו שפה שהיא מעין ערבוב של אנגלית, הולנדית, גרמנית ודומותיהן, אנגלית וזולו.
הבעיה הגדולה היום ביוהנסבורג זה אחוז הפשיעה. מסוכן שם. באמת. הפשיעה שם נובעת מבעיות כלכליות ולא על רקע גזע, למרות שקל לזהות את בתי הלבנים שהם מעין כלובים של זהב: בתים גדולים, מטופחים ויפים שבנויים במעין שכונות סגורות כאלה עם חומה ושומר, כל בית מוקף בגדרות חשמליות גבוהות ומצלמות אבטחה. ביוהנסבורג אין ברירה אלא להשקיע עוד כמה ראנדים (ראנד 1 = 0.46 ש"ח) ולנסוע עם מונית שהזמינו לכם מהמלון ולעשות טיולים דרך חברת נסיעות או המלון. זה יהיה יותר יקר, אבל פה לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים.
תזכרו שדרא"פ זה חצי כדור דרומי, מה אומר: חורף אצלנו – קיץ בדרא"פ ולהיפך. החורף ביוהנסבורג הוא לא חורף קשה בכלל והוא בעצם העונה היבשה! בקיץ יורדים הגשמים (אבל בעיקר בערב ולא ביום).   רק תעשו לי טובה ותיקחו אתכם קרם הגנה מפני השמש, לא משנה באיזו עונה הגעתם. יוהנסבורג היא מקום גבוה עם המון קרינה. גם שמש חורפית נעימה שכזו היא מסוכנת, ובקיץ אתם לא תרגישו בכלל איך אתם הופכים להיות בשר צלוי.

מה יש לעשות ביוהנסבורג וסביבתה? נתחיל עם אוהבי החיות:

Lion and Rhino Park

קבוצת פילים בספארי רודפת אחרי אריה

קבוצת פילים בספארי רודפת אחרי אריה. צילום: יריב אוסטין

תשכחו מהספארי ברמת גן (שכבודו במקומו מונח!). אתם באפריקה… ממלכת החי. פה יש את בתי הספר הטובים בעולם לוטרינריה ולא בכדי. הפארק הזה הוא ספארי: שטח סגור שבתחומו משוטטים להנאתן חיות בר. חלק מהמקום מגודר לשטחים יותר קטנים כמו המתחם של כלבי הפרא. אנחנו היינו שתי בנות אמריקאיות, דיילת מסוויס ואני, וכמובן הנהג המקומי שלנו בג'יפ. מבעד לחלונות הג'יפ (ושלא תעזו להיות גיבורים גדולים ולצאת מהרכב בלי שאומרים לכם שאפשר) אתם תראו באפלו, איילים, ראמים, חזירים, צבועים וכמובן קרנפים, אריות ולביאות. בדר"כ הנהג יסנכרן את הביקור שלכם כך שתצפו בהאכלה, אכזרי קצת אבל דרך הטבע. אנחנו הזמנו את הסיור דרך המלון ולאחר הסיור בג'יפ היינו זכאיות להיכנס לאחד מהכלובים של גורי האריות וללטף אותם. צריך לבחור איזה גורים רוצים ללטף כי בדר"כ הוא מכניס אתכם רק לכלוב אחד, אנחנו בחרנו בגורי האריות הלבנים. הם כאלה חמודים, לרגע תשכחו שהחתלתול החמוד הזה יהפוך להיות חיה טורפת… באותו מתחם יש עוד כמה כלובים של חיות כמו קופים או בריכת היפופוטמים ומופעים שמסבירים על החיות. יש חלקים מהסיור שהאריות ממש מתקרבים למכוניות, אז בבקשה לא להוציא ידיים, רגליים או שאר איברים שחשובים לכם מחוץ לחלון. לדוגמא, אחד האריות החליט לטעום קצת מהצמיג האחורי של הג'יפ שלנו ונתן ביס קטן שגרם לנו לפנצ'ר, עיכוב של שעה וחצי וריינג'ר אחד נודניק ומעצבן שבא לשמור עלינו בזמן שהנהג החליף גלגל באמצע הספארי. בדר"כ זה אחד הסיורים הזולים יותר שתמצאו מכיוון שהוא גם קרוב, בערך חצי שעה נסיעה מיוהנסבורג.

נרי ספארי

ספארי רכיבה על סוסים

מתקרבים עם הסוסים לג'ירפה בנרי ספארי. צילום: מיכל שטיין

ספארי על גב סוסים. הנה הפירוט: זה מעין טיול סוסים בתוך הספארי. בדר"כ כולל ארוחת צהריים (חמודה, לא להתמוגג). במשך שעתיים וחצי אתם רוכבים על סוסים יחד עם שאר הקבוצה, מדריך מקדימה ומאסף מאחור. שימו לב שוב לזמן הסיור: שעתיים וחצי!!! שלא תגידו שלא הזהרתי, ההליכה תהיה פעולה קצת קשה בדקות הראשונות שתרדו מהסוס. ההיגיון מאחורי הסיור של הסוס הוא מעבר לחוויה של הרכיבה: רוב החיות לא רואות אתכם לפרטים, זאת אומרת שהן רואות צללית כללית של החיה שעומדת מולם. החיות יודעת שחיה שעומדת על שתיים היא לא בדיוק משלהם, לעומת זאת אותכם על הסוס היא תראה בתור חיה שעומדת על 4 ואוכלת עשב = חיה לא מזיקה וידידותית. כך החיות לא נרתעות מכם ומאפשרות לכם להתקרב אליהן יותר באמצעות הסוס. אני חייבת להודות שאני וסוסים מסתדרים מרחוק. גם מקרוב אבל לא כשאני יושבת עליהם והם הולכים. לכן בהתחלה חשבתי לוותר על התענוג המפוקפק הזה מבחינתי. לאחר לחץ חברתי מתון עד כבד, נכנעתי והחלטתי לנסות. הסברתי למדריך שיש לו פה עסק עם כיתה טיפולית והוא הבטיח שיהיה בסדר. את האמת, באמת היה. היה רק רגע אחד של ירידה תלולה ועלייה תלולה ובאמצע שלולית, הלב דפק אבל בסוף עברנו גם את הפרעה הזה. קחו בחשבון שבגלל שאתם על סוס, וסוס היא חיה נטרפת, אתם לא מתקרבים לתחום של האריות, אלא רואים אותם מרחוק. כך שאם האריות זה שיא האטרקציה, כדי לכם אולי ללכת ל- Lion & Rhino. בסופו של דבר, חוויה מקסימה. הכי כדאי שתלכו חבר'ה, אנחנו היינו 4, שרנו, צחקנו וכמובן, כיאה לישראלים טובים, היינו אלה שעשו הכי הרבה שמח בקבוצה… נראה לנו שהניו זילנדיות למדו קצת "אל המעיין".

ספארי שאין לי מושג איך קוראים לו שמצלמים שם סרטים

סליחה אבל אני באמת לא יודעת איך קוראים לו. ינסו למכור לכם את הסיור הזה בטענה שהרבה פעמים הספארי הזה משמש סט לסרטים, איך סבתא אומרת? נו שוין. תראו, הספארי הזה נחמד, אבל אם עשיתם את שני הספארים למעלה או את ה- Lion Park (גרסה מוקטנת של ה- Lion & Rhino) אז קצת חבל. גם פה יש ארוחת צהריים חביבה אבל באמת שהספארי עצמו קצת פחות מומלץ, קצת פחות חיות. אם יש לכם עודף זמן ולא שבעתם מחיות – למה לא. אבל קודם כל תעשו את השניים הראשונים.

קצת תרבות… סיורים מעניינים שלא קשורים לחיות

Soweto ומוזיאון האפרטהייד

soweto

שלט ישן של חנות במרכז העיר שנשאר מתקופת האפרטהייד. צילום: מיכל שטיין

זה בהחלט הכתם השחור בהיסטוריה של דרום אפריקה. לא לפני שנים רבות, הונהג בדרום אפריקה שלטון האפרטהייד, דהיינו – שחורים ולבנים לא חיים ביחד, כשהשחורים הם חסרי זכויות כמעט לחלוטין. הדבר היה עד כדי כך קיצוני שמנהלי שירות בטיסה, שהם דיי ותיקים, יודעים לספר על כך שבאותם זמנים יוהנסבורג הייתה יעד לדיילים אשכנזים בלבד. דיילים תימנים או הודים או כאלה שנראו לשלטונות דרא"פ קצת כהים מדי, היו זוכים ליחס משפיל, אולצו לעלות במעלית המסע במלון ולא במעלית הנוסעים ובעצם חלו עליהם כל החוקים המפלים והנוראיים שחלו על השחורים במדינה. כחלק משלטון האפרטהייד (אפרטהייד באפריקאנס = הפרדה), ששלט בדרא"פ בשנים 1948-1990, נחקקו חוקים המגבילים את תנועת השחורים במקומות ציבוריים (כמובן שאין דבר כזה להתערבב עם לבנים), כל אזרח היה צריך להירשם לפי הגזע שלו במרשם האוכלוסין, הייתה הפרדה במגורים וכו'. בתור יהודים עם זיכרון קולקטיבי – רבותיי ההיסטוריה חוזרת!
את הסיור אתם יכולים להתחיל במוזיאון האפרטהייד, זה מעין "יד ושם" של דרא"פ. מאוד מומלץ למי שרוצה באמת ללמוד ולהבין, אחרי ככלות הכל, 1990 זה לא באמת כזה מזמן. הסיור במוזיאון ייקח לא יותר משעה מזמנכם. לאחר מכן יגיע המדריך לאסוף אתכם ויקח אתכם ל- Soweto. ה- Soweto זה ראשי תיבות של South Western Township. אין תרגום ראוי למילה township בעברית (אם נתאמץ אפשר לתרגם את זה לעיירה בל זה לא בדיוק עיירה כמו שאתם מכירים), לכן ההסבר הכי טוב זה שהמקום הוא מעין מקבץ של עיירות שחורים שהוקמו בשולי יוהנסבורג (south western זוכרים?). זה הריכוז העירוני הכי גדול של אוכלוסייה שחורה בדרא"פ, ובשלטון האפרטהייד, לא מפתיע, יצאו ממנה הרבה מתנגדים למשטר, אחד מהם הוא איש אלמוני בשם נלסון מנדלה. כדי לסבר את האוזן, המדריך מספר כי אוכלוסיית ה- soweto מונה כ- 3 מיליון אנשים.
את הסיור יעביר לכם מדריך שצבע עורו שחור, בדר"כ תושב המקום או לפחות גדל שם.  אחוז הפשע בחלק הזה של העיר הוא גבוה מאוד, אבל הסיכוי שדווקא שם יקרה לכם משהו הוא קטן – אתם עוזרים לכלכלת המקום, שהמצב הכלכלי הוא בעצם הסיבה לפשע. המדריך ייקח אתכם לראות את הבית של נלסון מנדלה ורעייתו (מבחוץ…) ואת האנדרטה לזכר ילד בן 13 בשם הקטור פיטרסון אשר נהרג ע"י כוחות הביטחון במהומות נגד הממשל שארגנו תלמידי המקום. וכמובן שתעברו גם במעין אנדרטה לציון החוקה החדשה והשוויונית של דרא"פ.

Lesedi cultural Park

שער הכניסה והיציאה מה- lesedi cultural park

שער הכניסה והיציאה מה- lesedi cultural park. צילום: מיכל שטיין

אזהרה: המקום נבנה עבור תיירים והוא מאוד תיירותי. מצד שני, זו הדרך היחידה שלכם לטעום קצת מחיי השבטים בצפון אפריקה בלי להיפרד ממקלחת חמה ושירותים נורמליים בסוף היום.
המקום הזה הוא בעצם מיצג ענק (לא התיאור הכי טוב אבל קשה לי לנסח את זה אחרת) של חיי חמשת השבטים הגדולים ביותר באפריקה. זה מקום גדול, מעין פארק, שחולק לחמישה אזורים. כל אזור מציג כאילו-כפר-אותנטי של אחד השבטים. כשתיכנסו בשער, תקבל את פניכם להקה נחמדה ותיכנסו לאולם להסבר על השבטים, על הלבוש ועל המנהגים. אל תחמיצו! זה מאוד מאוד מעניין! חוץ מזה שזה יתרום לכם הרבה , גם במהלך היום וגם בכלל. לאחר מכן תתחלקו לקבוצות כאשר לכל קבוצה יש מדריכה נחמדה. בכל "כפר" שתגיעו תזכו לראות באילו מבנים חיים חברי השבט, איך הם לבושים, באיזו שפה הם מדברים ומה הם חיי השגרה שלהם. לאחר שתשלימו את הסיור בכפרים תגיעו למעין אוהל ענק בו תראו הופעה של כל חברי השבטים יחד. לכל ריקוד או שיר מוצמד הסבר (למשל ריקוד שקורה לבוא הגשם). בסוף גם הקהל רוקד עם כולם יחד (תלכו לרקוד! אל תהיו מעאפנים!). בסוף היום תלכו לאכול ארוחת צהריים, כלולה במחיר. אני חייבת לציין שארוחת הצהריים הפתיעה לטובה, גם אותי הצמחונית.
בסופו של עניין, זה סיור מאוד מאוד מאוד תיירותי. אבל שוב, אתם תיירים אז מותר לכם. מעבר להרגשה שנפרדתם ממאות שקלים (הסיור יחסית יקר, בסביבות 900 ראנד אם אני זוכרת נכון, כולל ארוחת צהריים והסעות כמובן), הסיור הזה מאוד חוויתי ומאוד מעשיר. במיוחד לאנשים מפונקים כמוני, שמאוד מתעניינים בתרבויות אחרות, אבל קצת מתקשים להתפלש ברפשי דרום אפריקה.

סיור בלי סיווג, כי פשוט אין לו כלכך… תחליטו בעצמכם.

Gold Reef City

Gold Reef City

עגלה שהובילה את הזהב שנכרה. צילום: מיכל שטיין

ה- Gold reef city זה לא באמת סיור, זה פארק שעשועים. יותר נכון: זה theme park, זאת אומרת פארק שעשועים תלוי נושא. והנושא הוא כמובן: מכרות זהב! (תזכורת קטנה: יוהנסבורג החלה כעיירת כורים ומחפשי זהב). הפארק עצמו בנוי על מכרה אמיתי, שכבר אינו פעיל. הוא נסגר מכיוון שהיה לא רווחי לאור עלויות האחזקה שלו (אם זיכרוני אינו מטעני הוא נסגר בשנות ה- 70'). בתור פארק שעשועים הוא דיי כושל ובטח לא עומד בסטנדרטים של ילדים שהתנסו בדיסניוורלדים למיניהם. האטרקציה המרכזית לדעתי בפארק היא הסיור במכרה. הכניסה לפארק עולה בערך 80 ש"ח (לא באמת מצדיק אבל שוב – אתם תיירים) ובשביל הסיור במכרה תצטרכו להוסיף עוד כמה גרושים. הסיור במכרה שווה שווה שווה! מתי בפעם הבאה יצא לכם לבקר במכרה זהב אמיתי (בהנחה שאתם לא יוצאי 'המירוץ למיליון')? תקבלו כובע כורים ותרדו במעלית (דיי מפחידה יש לציין) אל בטן האדמה. הסיור כמובן מודרך. למרות שהמכרה כבר לא פועל, הוא נשמר באופן מעורר הערצה. תזכו לראות את המרפאה שהייתה במכרה, את הכרזות עם השפה המיוחדת שהכורים יצרו לעצמם ואת העגלות והכלים בהם השתמשו. מומלץ וחוויתי! כשתצאו מהמכרה, ותתרגלו רגע לאור, תוכלו לנסות את המתקנים. אני אתוודה שאני לא חובבת מתקנים מפחידים, ולכן אני יכולה לספר לכם שיש רכבת הרים חביבה שזכתה להתלהבות מצד הבנים שהיו איתנו, ויש מתקן אחד, שאני באמת לא יודעת את שמו אבל קשה לפספס אותו: הוא קרוב לגלגל הענק וזה בעצם רכבת הרים שהיא כולה בחושך. מעלים אתכם עם הקרון ואז מפילים את הקרון במהירות לתוך חור שחור, וזהו! משם כבר לא הצלחתי לראות מהגלגל הענק :) אבל חברה אמיצה שניסתה את זה מספרת שזה אחד המתקנים המפחידים ביותר שהיא עברה בחייה.

לסיכום החפירות (מותר לי! זו עיירת כורים פה!), יוהנסבורג היא מקום מקסים וחוויתי. תרבות עשירה ושונה, היסטוריה מעניינת, אם כי מטרידה משהו, והמון בע"ח וטבע. וכמובן, אוכל ויין טוב, אבל זה לכתבה אחרת.

 

זה המקום לשתף, להגיב או לשאול שאלות

תגובות

השאר תגובה