מבט מהמרפסת של הארמון אל הנוף של מדריד
מבט מהמרפסת של הארמון אל הנוף של מדריד. צילום: מאור לוטן

מדריד, עיר הבירה של ספרד, ומקום מושבו של ראש המדינה, מלך ספרד (כן, יש דבר כזה), היא העיר הכי גדולה בספרד. זו עיר עשירה בהפתעות, אווירה, מוזיקה, אוכל טוב, קניות מוצלחות, נקודות חן והיא גם מסתירה חיי לילה לא שיגרתיים בכלל. ההתמצאות בעיר הגדולה הזו, בה מתגוררים מעל 3.2 מליון תושבים קלה ופשוטה, גם למי שלא דובר ספרדית, וכל זה למרות שהמקומיים ממש לא מבינים (או מנסים להבין) אנגלית. חלק לא קטן מהתיירים במדריד מבקרים בעיר רק לכמה שעות, רק כיעד  "על הדרך", וזאת מפני שנמל התעופה שלה, בראחס, הוא אחד משדות התעופה העמוסים בעולם והוא גם ידוע כבסיס חזק לקונקשנים. תתפלאו כמה אפשר להספיק בעיר הזו רק בכמה שעות בודדות. לכן, קבלו מדריך ל24 שעות במדריד: לא רוצים לישון. רוצים להשתגע.

מתחילים באירופה הקלאסית

טוב, הגענו למלון, התקלחנו, התמקמנו ויוצאים לדרך. הדרך הכי נוחה להתנייד במדריד היא ברכבת התחתית הנקייה, המסודרת והמדוייקת שלה. מי מכם שמכיר את הסאבווי בניו-יורק צפוי לחוויה חיובית ביותר: גם בשעות הקטנות של הלילה הרכבת נקייה, שקטה ונעימה לנוסע – כמעט כאילו אנחנו נוסעים באו-באן של ברלין. את המפה של הרכבת לוקחים בלובי של כל מלון או בקופת הכרטיסים של הרכבת והיא כמובן ללא תשלום.

כצפוי, אני ממליץ להתחיל בנקודות-החובה-לראות של העיר.

שער אלקלה
שער אלקלה. צילום: מאור לוטן

נתחיל את היום בעצירה זריזה בשער אלקלה – ה"ברנדנברג טור" או "שער הניצחון" אם תרצו, של ספרד. השער נבנה בשנת 1778 בזמנו של המלך קרלוס השלישי. השער לא מעניין במיוחד, אבל מצטלם מאוד יפה ומכניס אותנו היטב לתחושת האירופה שאנחנו רוצים ונותן אחלה פתיח ליום שלנו. קחו לשם את המטרו או כל אוטובוס מרכזי. יורדים בתחנת כיכר העצמאות.

משם רק חוצים את הכביש, ובגלל שרק התחיל היום, והשמש עוד קצת חזקה, ניכנס לפארק בואן רטירו. זהו הפארק הגדול ביותר והמרכזי ביותר במדריד. גודלו של הפארק עומד על כ1.4 קמ"ר. טיול קצר פנימה מגלה עולם מקסים של טבע, ילדים צוחקים וזוגות אוהבים. אם אתם הולכים בזוג, צפו לכך שכמה זקנות ינסו למכור לכם עלה רוזמרין ולהצליף בכם עימו (התענוג הזה תמורת 10 סנט בלבד). האמונה היא שהעלה טוב לזוגיות ולפיריון. בהחלט חומר למחשבה. כמה דקות של הליכה לאורך השדרה ולעומק הפארק ומגיעים לאגם קטן. על שפת האגם עומד ארמון הקיט והנופש של משפחת המלוכה העשוי רובו זכוכית (ועל כן נקרא… ארמון הזכוכית) על ידו עומדים מצפה כוכבים ואנדרטה מרשימה לזכרו של המלך אלפונסו ה12. הבניינים מלאים אופי וחן אירופאי ומשרים אווירה מדהימה בפארק. באגם הקטן אפשר לשכור סירות פאדל למי שמעוניין לשוט. לאורך האגם שוכנים דוכני קניות, אומנות, מזכרות וכמובן חטיפים ומזון. כדאי לשמור את הכסף והקלוריות לאחר-כך, המלצות בהמשך.

מכאן אני ממליץ לקחת קו אוטובוס 3,25,29,148  לארמון המלוכה דרך כיכר ספרד – אין צורך לרדת בכיכר, אין כמעט מה לראות, מספיק לראות מהאוטובוס. במרכז הכיכר אנדרטה גדולה לזיכרו של הסופר והמחזאי הספרדי מיגל דה סרוואנטס שכתב את "דון קישוט". מי שמעוניין להצטלם, יכול לרדת ולהמשיך משם כ15 דקות הליכה ברגל ליעד הבא שלנו – ארמון המלוכה – או לקחת את המטרו.

ארמון המלוכה הספרדי
ארמון המלוכה הספרדי. צילום: מאור לוטן

ארמון המלוכה. קחו את המטרו למרכז העיר העתיקה לתחנת opera או הישארו על אחד מקווי האוטובוס בהם נקבתי קודם. במבט ראשוני, הארמון פחות מרשים מאשר ארמון בקינגהאם לדוגמא, אבל הליכה מהירה לצד הארמון מגלה שהוא יושב על צלע הר, ויש לו תצפית מדהימה על מדריד וערי הפרברים הסובבים אותה. הארמון שימש את משפחת המלוכה הספרדית עד שנת 1931 והיום משמש בעיקר לטקסים סמליים. בין החדרים הפתוחים לקהל הרחב אפשר לראות את חדרי הרפואה העתיקים, מרקחת התרופות, חדרי סלון וחדרי שינה מפוארים בהם שטיחי וציורי קיר ענקיים ומרשימים, וכן אוסף ענקי של כלי הגשה, כלי כסף וחרסינות. לצעירים שבנינו זה אולי נשמע קצת משעמם, אבל ברגע שמגיעים לחדר כס המלכות – עם התקרה הגבוהה והכיסא המלכותי – כולם נאלמים, דממה שוררת בהיכל ורואים את כולם מתחילים לדמיין את עצמם על הכיסא.

הכניסה כרוכה בתשלום של 15 אירו או 10 אירו לבעלי כרטיס סטודנט.
שעות הביקור בארמון משתנות על פי עונות השנה. בחודשים אפריל-ספטמבר הארמון פתוח לקהל בימים שני עד שבת בשעות 9:00-18:00 ובימי ראשון בשעות 9:00-17:00; בחודשים אוקטובר-מרץ: שני עד שבת בשעות 9:30-17:00 ובימי ראשון בשעות 9:00-14:00. המוזיאון סגור בחגים נוצריים וימי חג ספרדיים.

כיכר מאיור
כיכר מאיור. צילום: מאור לוטן

מארמון המלוכה הולכים ברגל מספר דקות לכיוון פלאצה מאיור, הדרך משולטת וברורה. בדרך לכיכר מאיור, עוברים בעוד כמה כיכרות קטנות וציוריות, חנויות ממתקים, חנויות מזכרות וכמה גלריות לאומנות מודרנית. הדרך קצרה, משולטת היטב ומוצלת. קצת לפני שמגיעים לפלאצה מאיור, אפשר לראות מצד ימין של הדרך בניין עץ ישן אשר עטוף חלונות זכוכית. זהו שוק האוכל סאן מיגל, שוק שכולו טאפס בר אחד גדול. המחירים לא זולים אך בהחלט אפשריים לכל כיס. אני ממליץ לעצור ולאכול בשוק ממיטב הטאפאסים שספרד יכולה להציע. השוק מציע שלל מאוד גדול של טאפאסים עם דגים, פירות ים, גבינות מתוצרת מקומית, פאייה ולחמים טריים. האווירה מגניבה ונעימה. השוק מקורה, מחומם ונקי ובמרכזו מלא שולחנות לשימושם החופשי של העוברים ושבים. פשוט עוברים בדוכן, קונים משהו, אוכלים וממשיכים הלאה. בשוק יש גם מספר קונדיטוריות ודוכני אלכוהול – כדי להעצים את הרגשת החופשה אני ממליץ קצת להתפזר ולהרשות לעצמכם את הפינוק המושלם של טאפאסים וקוקטייל.

בשובע וכובד רב מתגלגלים מהשוק אוכל וממשיכים רגלית לפלאצה מאיור, הכיכר הגדולה והמרכזית שבכיכרות ספרד. הכיכר גדולה ומלבנית והיא בעלת 9 כניסות מרחובות וסמטאות ציוריים. היא משופעת ביופי ארכיטקטוני אירופאי קלאסי. במרכזה של הכיכר עומד פסל של המלך פליפה השלישי, מייסד הכיכר, רכוב על סוס. הכיכר מלאה במסעדות ובתי קפה חמודים, אליהם אני ממליץ לחזור לקראת הערב כדי לשתות סנגרייה ולהנות ממיטב הופעות הרחוב המתקיימות מסביב לשעון. בשלב הזה אני ממליץ פשוט לצאת לאחת הסמטאות שנמצאות מצד ימין של הסוס. ללכת לאיבוד בעיר העתיקה, במסעדות הפועלים, בגלידריות, חנויות הבוטיק, הגלריות ולהישבות באווירה.

דוכן צבעוני בשוק האוכל סאן מיגל
דוכן צבעוני בשוק האוכל סאן מיגל. צילום: מאור לוטן

לאחר מכן כדאי לחזור לכיכר מאיור ולצאת לצד השני שלה, ליציאות שמשמאל לסוס, שם נמצאת כיכר פוארטה דל סול. הכיכר הענקית הזו אינה מרשימה ביופיה אך היא ללא ספק איזור הקניות המרכזי והמשמעותי של מדריד. בשיטוט באיזור הכיכר ובעיקר מדרום לה ברחוב גראן ויה, אפשר למצוא בין היתר את רשת זארה הספרדית שם המחירים זולים משמעותית יחסית לזארה שלנו, H&M  ועוד שלל רשתות מוכרות יותר ופחות. המחירים טובים והחנויות חדשות, מרווחות ונעימות. קחו בחשבון שבספרד מאוד חזקה תרבות הסיאסטה וחלק מהחנויות סגורות בין השעות 14:00-17:00.

בשלב הזה כדאי לחזור לכיכר מאיור, להסתלבט באחד מבתי הקפה, להנות מהופעות הרחוב ולחזור למלון לנוח. עוד לילה שלם לפנינו.

חיי לילה

הצגות ומופעי בידור

העיר מציעה מגוון מאוד גדול של הצגות, הופעות פלמנקו ומחזות זמר נוסח ברודווי כמו מלך האריות וכו'.  הכרטיסים נעים בסביבות ה50 אירו. שעות פעילות אפשר להשיג באתרי האינטרנט של חברות הכרטיסים הגדולות :Teleticket  ו- Tel-entradas. התיאטראות פרוסים ברחבי העיר העתיקה וההצגות משתנות מעט לעט לכן רצוי לעשות שיטוט זריז בגוגל לפני הביקור לראות מה רץ כשאתם שם.
או הציצו באתרי האינטרנט:  www.telentrada.com/ ובהתאמה www.telentrada.com

אם בא לכם לראות משהו קצת פחות תיירותי, כי מחזמר יש גם בלונדון, ניו יורק, דיסלדורף ועוד עשרות מקומות, ואתם רוצים להנות ממופע מקומי יותר, הביקור לא יהיה שלם לפני שתראו מופע פלמנקו. יש כמה וכמה מועדונים שידועים בהופעות הפלמנקו שלהם אחד מהם הוא קאסה פאטאס (בית הרגליים). מחיר הכניסה הוא כ15 יורו וכמו במועדוני הופעות מצופה מכם גם להזמין בשולחן. מקום קצת פחות תיירותי אך מומלץ ביותר הוא מועדון הLAS TABALS  אשר נמצא בכיכר ספרד. www.lastablasmadrid.com

מסיבות ופאבים

חיי הלילה של מדריד מתחילים רק בסביבות 02:00. וזיכרו זאת כי אני למדתי זאת על בשרי. אין לכם מה לחפש באיזורי הבילוי לפני כן. אין כלום. עד 02:00 תמצאו מלא פאבים חמודים אך עמוסים לעייפה בצוות מלצריות, ברמנים, אבטחה ויחצנים – אבל גג 2 לקוחות. אחרי השעה שתיים, מטה פיית המסיבות הספרדייה בקסטנייטת הקסם שלה והספרדים יוצאים מהבתים. יש המון אזורי בילוי ליליים. האיזור החביב על התיירים הצעירים הוא אזור הצ'ואקה Chueca ועליו אני גם ממליץ בחום. יש תחנת מטרו ששמה כשם השכונה וההתמצאות בשכונה הקטנה המזכירה קלות את רחובות שינקין קלה ונעימה. המקום מלא בצעירים והוא פונה ברובו להומואים ולסביות אבל מציע גם מגוון מועדונים ופאבים לקהל הטרוסקסואלי. בכלל, מדריד מציעה מועדון לכל נתח באוכלוסיה, לכל סטייה מינית (תתפלאו מכמות מועדוני הסאדו-מאזו שנכנסתי אליהם, שלא בכוונה, וברחתי מהר לכיוון היציאה כל עוד נפשי בי. או לחלופין כמות המועדונים שמוקדשים לטהרת הרגליים). אני כמובן לא אמליץ לכם על מועדון ספציפי. כמו בישראל בכל אחד מימות השבוע יש ליין חזק אחר במועדון אחר. חפשו איפה יש הרבה תור ותיכנסו. הכיף במדריד שרוב המסיבות הן עם כניסה חינם, ומאוד נפוצה תרבות ה"חדרים" במועדונים, שבכל חדר יש מוסיקה אחרת. אני מוכרח לציין שחלק גדול מהכיף זה פשוט לעשות קרוזינג על כמה מועדונים וכמה חדרים שונים. להיחשף למקומות חדשים ולמועדונים שלא חשבת שאי פעם תיכנס אליהם אם היית יודע איזה ליין הולך בפנים.

יום חדש שמתחיל בבוקר עם הנגאובר

אחרי ששתיתם, רקדתם וניצלתם היטב את הלילה בבירה הספרדית, נשאר רק עוד חצי יום כדי לתפוס את הקונקשן המיוחל מאיפה שאתם באים לאן שאתם מתכוונים להגיע. אבל קצת כואב לנו הראש, ואנחנו קצת עייפים, לכן קבלו יום של הרבה תרבות במינימום מאמץ, הכל באיזי. אבל לשם ניצול מלא של היום עליי לחלק את היום הזה לשני סוגים שונים של אנשים:

חובבי התרבות והמוזיאונים

מדריד עשירה במוזיאונים שונים. יש אפשרות לקנות City Pass המאפשר כניסה מוזלת לכל המוזיאונים גם יחד. פרטים נוספים כמובן אפשר להשיג אצל דלפק הקבלה במלון, שימו לב – אין הנחה לסטודנטים בסיטי פס, אך בחלק ניכר מהמוזיאונים יש כניסה בהנחה לסטודנטים ואפילו כניסה חינם בשעות מסויימות. לכן עשו לבד את החישוב כמה מוזיאונים בכוונתכם לכלול בטיול וראו מה כדאי לכם. התלבטתי הרבה איזה מוזיאונים להמליץ לכם לטיול קצר, ואלה השניים שאני חושב שהם חובה:

  1. מוזיאון הפראדו – הוא המוזיאון הגדול והמפורסם במדריד. המוזיאון מכיל מעל 5000 פריטי אומנות מימי הביניים, מהמאה ה18 והמאה ה19. המוזיאון מציע כרטיס מוזל למבקרים בעלות של 6 אירו, בין השעות 09:00-14:00 לאחר מכן מחיר הכרטיס 12 אירו. יש להתעדכן בשעות הפעילות של המוזיאון לפני הביקור. תחנת המטרו הקרובה היא Banco de España. מידע נוסף ניתן למצוא באתר המוזיאון: www.museodelprado.es
  2. מוזיאון ריינה סופיה – מוזיאות לאומנות מודרנית. בין היצירות ניתן למצוא את פיקאסו ודאלי. המוזיאון מציע כניסה חינם בימים שני, רביעי, חמישי ושישי בין השעות 19:00-21:00. בקרבת המוזיאון 2 תחנות מטרו: קו 1 לתחנת Atocha או קו 3 לתחנת  Lavapies.מחיר כרטיס מלא הוא 6 אירו. מידע נוסף ניתן למצוא באתר המוזיאון: www.museoreinasofia.es

חובבי הכדורגל

איך אפשר להיות במדריד בלי לבקר באצטדיון של ריאל מדריד? באמת לא חשבתם שאני לא אכלול את זה בהמלצות שלי, נכון?! אז הגיע הזמן לשחרר את מי שלא בעניין של כדורגל לסשן שופינג משובח ולהתפנות לחוויה של פעם בחיים. מועדון הכדורגל ריאל מדריד (על שם הכתר הספרדי), נוסד בשנת 1902 והוא אחד ממועדוני הכדורגל המוצלחים והמפורסמים בעולם. אצטדיון הבית של הקבוצה נקרא סנטיאגו ברנבאו. האיצטדיון נוסד בשנת 1947 והוא יכול להכיל מעל 120 אלף צופים במקביל! זהו אחד מהאיצטדיונים הכי גדולים בעולם וגם מי שלא אוהב כדורגל לא יכול שלא להתרשם מהגודל והאווירה ששוררים במקום. הסיור עולה כ16 אירו, והוא כולל מדריך באנגלית אשר יקח אתכם לראות מקרוב את המלתחות, חדרי ההלבשה, יציאי הכבוד, תא התקשורת וכמובן את חדר הפרסים של ריאל מדריד. בתום הסיור, כראוי למקום בסדר גודל זה, תגיעו לחנות מזכרות ענקית.

יש לוודא את שעות הפעילות לפני ההגעה לאיצטדיון. מטרו: תחנת Bernabéu.
אתר אינטרנט: www.santiagobernabeu.com

אז מה אגיד ומה אומר ואיך בכלל אפשר לסכם את העיר הזאת אחרי כל כך מעט זמן? מדריד היא עיר אחת ומיוחדת. היא שונה לחלוטין מאחותה ברצלונה ומכל עיר אירופאית אחרת. היא מערבת תרבות מודרנית, היסטוריה עשירה, יופי ארכיטקטוני, מוזיאונים מעניינים, מוזיקה טובה, הופעות וחיי לילה. היא ההגדרה המדוייקת לקוסמופוליטן באשר הוא, ומשאירה אתכם תמיד עם טעם של עוד. הגיע הזמן לקפוץ לבקר בבירה הספרדית.

אז יאללה טוסו למדריד.